הלכה מטופשת
הרב יניב חניאכחאבתשעג04/08/2013
שאלה:
אתמול בלילה לא הצלחנו להירדם, משתי סיבות: א) כי הפעוט היה ער. אבל את זה היה אפשר לעקוף אם לא ב) היה אסור לנו ללכת לישון מחובקים. ככה אנחנו נרדמים רוב הזמן. לפעמים כשאנחנו אסורים אז אנחנו עייפים מספיק כדי להירדם בלי. אבל כשנכנסים למצב של עייפות יתר כמו אתמול, זה בלתי אפשרי להירדם לבד. בסוף הצלחנו וכל אחד נרדם לבד - אחרי 4.5 שעות של נסיונות. זה לא מוגזם? אנחנו כ"כ סחוטים שאין סיכוי שנעשה שום דבר מעבר ואין בכלל רצון לכך, רק רצינו להירדם! אם היינו מתכרבלים יחד היינו נרדמים תוך 5 דקות. ובמקום, לקח לנו 4.5 שעות עד שנרדמנו וכמובן הרס לנו את רוב היום כי אין לנו בכלל כוחות ואני עצבנית לגמרי כי גם מה שישנתי לא היתה שינה עמוקה וטובה. זאת הלכה מטופשת לגמרי.
תשובה:
יש כאן שני עניינים שונים לעניות דעתי-
א) עצם השאלה על המצב שבו הייתם.
ב) הקושי לגבי עצם ההלכה של הרחקה.
או במילים אחרות- העניין העקרוני והעניין המעשי.
לגבי הנושא הראשון- זה בהחלט קשה, ללא צל של ספק, אני סבור שדיני ההרחקה הם הקשים ביותר שיש, הרבה יותר מכל דבר אחר והרבה יותר מאיסורי התשמיש למיניהם. ללא ספק מדובר בהלכה שממש קשה להתמודד איתה והיא מהווה נושא לקשיים לעיתים קרובות. אני סבור שצריך לקחת את זה בהקשר כללי יותר של כל שמירת המצוות, שגם בהם יש לעיתים קושי והתמודדות לא פשוטה, אבל בתחום הזה זה קשה יותר. מה שאני רוצה לומר זה שעל עצם המצב הפרטי שלכם, אין לי ממש תשובה, אני לא סבור שלמישהו יש. ולכן מה שחשוב יותר הוא המצב הכללי... כלומר- מי באמת יכול לערוב שלא הייתם מגיעים אמש למשהו מעצם הנגיעה? אנחנו מסתכלים על העולם סביבנו ולומדים שבדרך כלל זה לא כך... כלומר- האנשים לא ממש מצליחים לעמוד מול היצר ולא להיכנע לו כאשר הם נמצאים במצב של ניסיון. אולי הסיבה שאתמול לא נרדמתם בקלות היתה דווקא החום הנורא שהיה אתמול, מה שאומר שאולי הייתם מחובקים זמן רב (שעות) ואולי כן מגיעים לאיסור?
מה שאני רוצה לומר זה שההלכה מתייחסת למקרים במובן היותר רחב, בעקרון. הפתרונות הם לא נקודתיים ונוגעים לכל אחד ואחד והמצב שלו, אלא יותר להסתכלות הפנימית על האנושות ועל האדם וחולשותיו. אנחנו, עם כל הכבוד לנו, קצת חלשים, קצת נוגעים בדבר וקצת לא מספיק עמוקים. כולנו, כל המין האנושי הוא כזה. ההלכה, למי שמאמין בה, באה ונותנת לנו מבט פנימי יותר ועמוק יותר וכן יותר על המציאות שלנו, על כוחותינו ועל חולשותינו. אנחנו לומדים דרכה על הפנים שלנו והפנים הזה מלמד שאם לא היינו שומרים על הרחקות כאלו בסופו של דבר היינו מגיעים לנפילה, כולנו. זהו לדעתי המבט שבו צריך להסתייע בזמן הקוש, כי הקושי ישנו וקיים.
לעניות דעתי מותר לנו לחשוב שהלכה מסויימת היא לא חכמה (אולי טפשית זה חריף מידי) ולהתלבט מה היא רוצה ולמה, אבל בתנאי שאנחנו ממשיכים להבין שאנחנו, האנושות, לא תמיד הכי חכמים בעולם ולכן צריכים חוש של קבלה של מציאות עליונה יותר שיודעת יותר טוב.
אני סבור שהסיבה שהוא שאל אותך עליך היא כדי לשלול שהחלום היה ממחשבות ליבך. כלומר- התורה קובעת שחלום יכול לנבוע ממספר סיבות, ביניהן הסיבה שהאדם חושב הרבה על נושא מסויים וממילא חולם עליו, לכן אם את נניח לא בהריון ומנסה להיכנס להריון, מאוד סביר להניח שהחלום נבע ממחשבותיך על עצמך, אולם אם את "נטולת פניות" יותר ניתן להקיש שזה חלום "טהור" משמיים.
שלום רב, אני מאוד מבין את הקושי שאיתו את מתמודדת וחושב שאת צריכה להיות מאוד חזקה ואמיצה. לא הבנתי מהדברים מדוע ההורים שלך ובעיקר אימך מתנגדים לחזרה שלך בתשובה, אולם אני חושב שההבנה הזו היא חלק מהבירור שצריך לעשות. א) לגבי הירידות: לא ברור למה את קוראת ירידות, אבל צריך לדעת שהעניין של עליה ונפילה הוא חלק מכל תהליך דתי של התחזקות והתקרבות, זה קורה תמיד ותמיד יש לעבור את זה... כולנו מתקדמים על ידי עליה ונפילה וכדומה... מה שחשוב הוא להשתדל לא ליפול מאוד עמוק כדי שניתן יהיה לצאת מזה. ב) אני חושב שאת חייבת למצוא מקום לחיזוק רוחני מחוץ לבית. מכיוון שכל כך קשה להתקדם ולהיאבק, הרי שאת צריכה מקום שבו תוכלי לקבל כוחות, זה יכול להיות רב או רבנית שתהיי קשורה אליהם, זה יכול להיות מקום שבו תשמעי שיעורים או מקום מפגש של צעירים דתיים, מקום שיתן לך את הכוח להתמודדות. ג) ברור שבגילך את זו שצריכה לקבוע את דרכך ואת האופי של חייך, אבל צריך לנסות למצוא דרכים שזה לא כל כך יפגע באימך. אולי כדאי שתנסי ליזום שיחה רצינית איתה, בזמן רגוע שבו אין לשתיכן כעסים או ויכוח, ולנסות לשבת לברר באווירה נעימה מה בדיוק מפריע לאימא שלך, ממה היא חוששת וכו'. נסי להסביר לה שדווקא בגלל החזרה בתשובה היא לא מאבדת אותך, אלא להיפך, זוכה בך לכל החיים וכדומה. נסי למצוא דוגמאות של אנשים שאתם מכירים שחזרו בתשובה ולא שרפו את כל הגשרים אחריהם. אחת הבעיות היא שפעמים שאנשים שחוזרים בתשובה שורפים את כל הגשרים עם העולם קודם וכנראה מזה אימך חוששת. נסי להבהיר לה שאצלך זה לא כך. ד) נסי להיות מאוד אמיתית וישירה ולא להגיע לויכוחים על נושאים קטנים, אם כבר יש ויכוחים, שיהיו על הדברים שחשובים לך באמת.
טוב, אז באיזור חולון באותו זמן ודאי לא היתה שקיעה ולכן הברית שלכם היא בשבת... השקיעה בתל אביב באותו יום היתה ב16:37. ככה שלא נכנסתם לבין השמשות והברית היא בשבת... מזל טוב!
אני חושב שהדבר העיקרי הוא להבין את הבעיה, וזה נראה שכבר הפנתם. אני לא למה את מתכוונת בנפילה בנגיעה, אולם אם זה היה ארוך יותר זה כמובן יותר בעייתי. לדעתי כדאי לעשות כמה דברים- א) להפנים את הבעייתיות, לחשוב על זה ולהבין שיותר לא תעשו את זה. ב) לבנות מערכת שתאפשר לכם למנוע נפילות בעתיד, כמו לא להפיגש במקומות נסתרים מידי, לא להיות לבד מידי וכדומה. מבחינת הנפילה וההתגברות עליה,אני לא מכיר אף דרך מלבד לחשוב שזה היה ונגמר, פעם אחת היצר הצליח לנצח, אבל זה לא אומר שהוא ינצח שוב ושחלק מהניסיון זו השאלה איך מתגברים הלאה. דהיינו- חלק מהמטרה של היצר הרע הוא ליצור את ההרגשה שאי אפשר להתקדם מפה ואי אפשר לצאת מזה, וזה לא נכון, אלא אפשר להתגבר.
